היום אני רוצה לדבר על נושא כאוב: כאב. תגידו, למה כואב לכם דווקא איפה שכואב לכם, ולא במקום אחר? חשבתם על זה פעם?
למה יש אנשים שהכאב שלהם הוא דווקא בראש? למה אצל אחרים הוא בשרירים או במפרקים? יש כאלה שזה בכלל יראה כמו הפרעת שינה או אפילו מחשבות אובססיביות.
הנה הסיבה: כאב הוא דרך התקשורת של הגוף שלנו איתנו. אני אגיד את זה שוב-כאב זו דרך התקשורת של הגוף שלנו איתנו.
הבנתם? הפנמתם? הכאב בא לספר לנו מה לא בסדר, ואיפה, כדי שנבין מה הבעיה.
כדי להבין את השפה של הגוף – צריך לדעת לדבר אותה. לכל איבר יש קשר למה שקורה אצלנו בנפש, ואני רוצה לתת כמה דוגמאות, כדי שתבינו למה אני מתכוונת.
דוגמה פשוטה היא כאבי שרירים או כאבי מפרקים. השרירים הם הכוח שלנו, המקום שממנו אנחנו פועלים, זזים ועובדים. הם גם המקום שמייצג גמישות מול נוקשות.
נכון שאם נתאמץ מאוד פיזית, נרים משאות כבדים ונבצע פעילות ממושכת, סביר להניח שיהיו לנו כאבי שרירים?
אותו הדבר קורה גם ברמה הנפשית. כשאנחנו במאמץ מנטלי גדול, כשאנחנו מרגישים שיש עלינו הרבה עומס, שאנחנו "נושאים הרבה על הכתפיים" – הכתפיים שלנו פשוט יתחילו לכאוב. באמת.
הבנתם? ואם מישהו אומר לכם שזה כאב "פסיכוסומטי" או שזה "סתם בראש"- אני הייתי אומרת לו שנכון, באמת הכל "בראש". אבל זה ממש לא סתם! האמת היא שאין אמיתי מזה.
כשיש לכם כאב במקום מסוים, ואתם לא מבינים למה, תחשבו- מה התפקיד של האיבר הזה בחיים שלי? מה התפקיד של הראש, ולמה הוא כואב לי כל פעם ש...[השלימו את החסר]? מתי הכאב התחיל? מתי הפרעת השינה שלי התחילה? מה הגוף שלי מנסה להגיד לי, ואני לא מבינה או לא שומעת?
ברגע שלמדתם לדבר את שפת הגוף, אתם כבר במקום טוב יותר. מקום שבו אתם יכולים להבין, מה הגוף מנסה להגיד לי?
כשיש לי קושי להכניס אוויר, אני רוצה לשאול את עצמי: האם אני מסוגלת "לנשום" כרגע? כשיש לי שומנים בדם, אני רוצה לשאול את עצמי: איפה התקיעות הכי גדולה בחיים שלי כרגע? למה יש חומר שנכנס לזרימה הטבעית שלי וחוסם אותה?האם משהו מגביל אותי?
כשאני לא מצליחה לישון בלילה, אני רוצה לשאול את עצמי: מה הגוף שלי מנסה להגיד לי, בכך שהוא משאיר אותי ערה? על מה הוא מנסה להגן? האם יש קושי להרפות לתוך השינה, מתוך פחד שמשהו יקרה לי או למישהו שיקר לי? האם אני כל כך מודאגת ממשהו, שאני יודעת שאם אני ארדם אני פשוט לא אהיה בשליטה? התשובה בידכם, אתם יודעים מה היא.
לפעמים, כשקשה לנו לענות,נוכל להיעזר בכף הרגל. כף הרגל שלנו היא מפה, ממש מפה שמראה לנו בדיוק איפה אנחנו זקוקים להתייחסות כרגע. אם אנחנו יודעים לקרוא את מה שהיא מנסה להגיד לנו, ואנחנו מבינים את מקור הכאב- הרבה פעמים הוא פשוט נעלם. או נפתר.
לפעמים זה לוקח יותר זמן. אולי לא תרצו לשמוע את זה, אבל לפעמים אנחנו גם נדרשים להיות עם הכאב. במיוחד אם הוא שם כבר הרבה זמן, ואולי הוא לא ממש בטוח שהבנתם. אז הוא יישאר עוד, וימשיך לדבר ולדבר. אפילו שהבנתם כבר מה הוא בא להגיד.
לפעמים שואלים אותי, אוקיי, אז זה המקור של הכאב. נו, ומה עושים עם זה? זו שאלה טובה. התשובה שלי בדרך כלל היא: פשוט להיות איתו. זה תהליך.
ולאט לאט, מיום ליום, להבין שהוא לא מנהל אתכם יותר.
ברגע שהבנתם מאיפה הוא מגיע ומה הוא מנסה לומר לכם, אתם יכולים לדבר איתו בחזרה ולהגיד לו, שומע? הבנתי מה אתה מנסה להגיד. אני על זה.
אז מה הסיפור שלכם?
מוזמנים לשתף כאן בתגובות, או ליצור איתי קשר על ידי לחיצה כאן
הערות